השליחה
בשנת 1981 צלחה גליה הורוביץ את תהליך המיון ומונתה לשליחה ציונית בקמפוסים של אזור ניו יורק. גליה, רווקה בת 26, מגיעה בגפה, בפעם הראשונה בחייה, לכרך השוקק ונחשפת לעולם חדש שכולל מפגשים מסקרנים וחוויות מרתקות, חברויות, וגם זרוּת ובדידות. היא מגלה את אמריקה, את יהדות אמריקה ובעיקר את עצמה. בתקופת השליחות מתרחשת מלחמת לבנון הראשונה אשר מעמידה את גליה ואת הסובבים אותה בפני אתגר בלתי צפוי. במהלך שליחותה גליה פוגשת את טוד גינזבורג, דוקטורנט בהיסטוריה יהודית. מערכת היחסים המתפתחת בין השניים סוחפת וטעונה. שנים לאחר מכן, בשנת 2014, כשגליה נשואה לעמוס ירדני, אבי ילדיה, מגיע לישראל אהובה לשעבר. כעת הוא פרופסור טוד גינזבורג, חוקר הגירה בעל שם ואינטלקטואל פרוגרסיבי.
"השליחה" הוא רומן המתאר מפגש בין המציאות הישראלית המורכבת והשוחקת לארץ האפשרויות והמרחבים האינסופיים. סיפור האהבה של גליה וטוד מגלם מסע להגשמה של שני צעירים מרקע שונה הפועלים במרחב המשותף בין שתי התרבויות ושני נתיבי החיים המרכזיים של יהודים בני זמננו. גליה וטוד מגלמים בדמותם ובמערכת היחסים ביניהם את הקשר המורכב, החיוני, והמשמעותי בין שני המרכזים היהודיים הגדולים.
רכישה
אני שמח ומודה על התעניינותכם בספר. תוכלו לרכוש אותו ישירות דרכי באמצעות מילוי הטופס, או בחנויות ספרים: אדרבא בירושלים ורידינג בתל אביב. ניתן גם לרכוש מהדורה דיגיטלית באתר "עברית".
לאחר מילוי הטופס, אצור עמכם קשר להשלמת הרכישה ותיאום המשלוח
תגובות קוראים
גמעתי במשך יומיים את ספרך החדש. הייתה לי הנאה צרופה. הצוהר שאתה פותח ליהדות אמריקה, להוויה היהודית – מלאכת מחשבת רבת חשיבות.
מימדים אנושיים כלליים מוסיפים ולא גורעים. אפילו הרומנטיקה, ממנה חששתי, עדינה ותורמת לאיכות הספר. שמח לומר בגאווה שאני ידיד של אילן. 10!
סלי מרידור יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, לשעבר, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, יו"ר דירקטוריון הספריה הלאומית
נהניתי לקרוא את "השליחה" שלך ושמחתי להיות בין רוכשי הספר הראשונים.
,השליחה" הוא ספר זורם וקריא ונעים לקריאה. מסוג הספרים שנסחפים בהם בסקרנות כדי לעקוב אחרי גיבורה סימפטית ואגב כך, בלי משים, לומדים הרבה על ארץ וקהילה קרובים-רחוקים. הארץ היא אמריקה והקרובים הם אחינו היהודים בני הקהילה היהודית של אמריקה. לא כל יהודי אמריקה – האורתודוכסים שמספרם לא מבוטל, נעדרים. בעיקר אתה כותב על יהודים ליברליים, אנשי היהדות הרפורמית, מחפשי הדרך, סטודנטים בקמפוסים האוניברסיטאיים, אלה שקשורים באהבה לישראל ואלה שמבקרים אותה. ליהדות שלהם יש גוונים שונים מהיהדות שמוכרת לנו, היא יותר קהילתית ומאירת פנים ומקנה הרבה יותר שוויון ושותפות לנשים. למזלי חייתי כמה שנים באמריקה והוקסמתי מהפתיחות והאסתטיקה של קהילות כאלה שגרמו לי לרצות להשתייך אליהן. אבל לישראלים רבים ערכת בספר הזה הכרות עם ארץ לא ידועה. אני מברכת אותך על כך, זו עבודה חלוצית. אני לא מכירה ספר עברי אחר שעסק בנושא.
קשה לכתוב באופן שאינו מעיק, על עניינים פורמליים. ובספר אתה מנסה לתווך לקורא עניינים פורמליים לרוב: מה זו שליחות של מוסד ציוני, איך מכשירים שליחים, מה בעצם עושים שליחי מוסדות ציוניים מעבר לים ואיך מודדים את הצלחתם או אי הצלחתם. מבחינה זו הצלחת. הקורא
שעוקב אחרי השליחה גליה, מבין דרכה איך כל זה מתנהל. בעיקר אתה מזמין אותנו להיכנס לעולמה של אישה צעירה שחווה בשנות שליחותה בדידות, היקסמות ממקומות ומאנשים שהיא נחשפת להם, ופרשת התאהבות בנציג די אופייני ליהודי אמריקה: אינטלקטואל, ליברל, שאפתן וביקורתי. קל לדמות מה היה קורה לטוד אהובה של גליה בימים אלה, ימי ההסתייגות מישראל, ימי התחדשות האנטישמיות
כך כאילו בלי משים, מדלג בתודעת הקורא ספר שתחילתו מתרחשת ב 1981 ימים אלה. זו מורכבות מעניינת. מעניינת גם התערבותם של מאורעות שמחוץ לשליטתנו, כמו מלחמה ופיגועים ביחסים שבין שני אדם. פעם אחר פעם משתבשות תוכניות וכמיהות בגלל אירועים שאין לנו יכולת שליטה עליהם.
נותר רק להשלים בדמיון "מה היה אילו".
בקיצור, כתבת ספר שמרחיב את הדעת, מעניין ונעים לקריאה.
הסופרת אורה אחימאיר
״השליחה״ של אילן אזרחי הוא ספר נהדר. הוא מספר על גליה, אישה צעירה, בוגרת האוניברסיטה העברית, שצלחה את המיונים של הסוכנות היהודית ויוצאת לשליחות בקהילות היהודיות בחוף המזרחי של ארצות הברית. לכל מי שחווה את החוויה הזו, ויש כל שנה למעלה מאלפיים (!) שליחים ושליחות כאלו בכל מיני מסגרות, סיפורה של גליה יהדהד זכרונות ויעורר ערגונות. המפגש שלה עם יהדות צפון אמריקה גם מרתק וגם מעלה אלף ואחת דילמות, תובנות ושאלות פתוחות של זהות יהודית. גליה מגלה את אמריקה, אבל במובן הכי ישראלי שיש.
הספר הזה חשוב משום שמדובר על אחד הרומנים הבודדים, ואולי היחיד, שעוסק בשליחות הישראלית בארה״ב. חומריו של הרומן, גם העלילה וגם עיצובה, הם היום-יום של החיים היהודיים בגדולה שבתפוצות ישראל. האמת היא שזה קצת מפתיע שמדובר ברומן הראשון שאלה אבני הבניין שלו. 8 מליון יהודים חיים היום בצפון אמריקה, 7 מליון יהודים בישראל, עשרות אלפי שליחים ושליחות חצו את האוקיינוס הזה, והיינו צריכים להמתין 76 שנים (ואולי יותר, כי השליחות במובנים מסוימים התחילה עוד קודם) כדי שספר כזה יעלה מדף הספרות העברית.
אז קודם כל תודה לאילן אזרחי שהעשיר את הקורפוס; מי כמוהו מכיר את שתי הזירות. אבל אל תטעו - הספר הזה הוא לא טקסט דידקטי, לא ולא, הוא קודם כל אחלה רומן. אזרחי מיטיב לטוות עלילה. יש בה ׳סקס, סמים ורוקנרול׳, כי בכל זאת אמריקה, וכמובן מנה גדושה של יהדות פלורליסטית כי גם זוהי אמריקה.
תענוג להתמסר לספר הזה. רוצו לקרוא.
דר' יזהר הס, סגן ומ"מ יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית
"אני חוזרת מכאן אדם שונה מכפי שיצאתי בהרבה מובנים. אולי הצלחתי להשפיע פה ושם, אבל מה שבטוח, השליחות השפיעה עלי ועיצבה אותי כאדם, כיהודייה וכישראלית." כך אומרת גליה הורוביץ בדברי הפרידה שלה בתום השליחות שלה בארצות הברית (עמ' 254) וכך חשתי גם אני כאשר חזרתי מהשליחות הראשונה שלי בצפון אמריקה שדומה כי לעולם לא הסתיימה.
בספרו "השליחה" מיטיב אילן אזרחי לתאר באופן קולח ורהוט פרק חיים מיוחד אותו זכו לחוות ישראלים אשר יצאו במסגרות חינוכיות לעבוד בקהילות יהודיות בצפון אמריקה. התאורים המדויקים להפליא ושובי הלב- ברמת הרחוב, הבית ואפילו תפריט הכיבוד- הזכירו נשכחות ובראו את פיסת העולם המיוחדת הזו שבה אילן הוא בן בית.
לשליחים לדורותיהם זו חוויה מענגת שתעלה הרבה חיוכים, רגעי הזדהות ולעיתים גם זכרונות של עצב ותסכול. לקהל הרחב, זו הזדמנות נדירה להכיר
מקרוב באופן אינטימי ולא שיפוטי את אחינו מעבר לים.
סמדר בר-עקיבא, מנכ'ל
JCC Global
איזה ספר יפה!
כבר בתחילת הקריאה, החוויות של גליה הרווקה ובמיוחד המכתבים שלה הביתה, הזכירו לי את התואר הראשון באנתרופולוגיה; אתנוגרפיות, תצפיות משתתפות, השוואתיות, ואפילו מניפולציות שלה על קהילה זרה/מוכרת.
כמונו אז, צעירים חילונים שיצאו לשליחות ציונית: האינטלקט, הצמא לידע וגם הבורות המזהרת בכל הקשור ליהדות, היו (ועדיין?) המאפיין הכי בולט של החוויה. לא בכדי נוצרה הקלישאה בקרב החוזרים: "יצאתי ישראלי, חזרתי יהודי".
גליה מציגה לנו באופן מדויק את האבסורד שביהדות הישראלית (או בעצם: האבסורד של היעדר היהדות מהמציאות הישראלית): צעיר ישראלי צריך לעזוב את המדינה היהודית היחידה בעולם, על מנת להבין יהדות מהי ועד כמה היא עשויה להיות רלוונטית עבורו.
ובהמשך, כשטוד נכנס כדמות משמעותית בסיפור (ומשם ועד סוף הרומן) – כל כך יפה להיווכח איך הצלחת בכשרון רב להכניס את ליבת הפער בין ישראל לתפוצות לדיאלוג שבין שתי הדמויות המורכבות של טוד וגליה. אני קורא ונע כל הזמן בין "הוא צודק, אבל היא זו שבאמת מבינה אותנו" לבין "היא צודקת, אבל חייבים להקשיב גם לו..."
תודה אילן, על הקול החשוב הזה, שאני מאד מקווה שיהדהד בחברה הישראלית, הרבה מעבר ל"קהל השבוי" של תלמידיך הרבים, חוזרי השליחות לדורותיהם.
אלון פרידמן
מנכ"ל מייסד
Enter, היוזמה לקידום עמיות יהודית
ד״ר אילן אזרחי
אני ירושלמי, נכד לאנשי העלייה השנייה שהתיישבו בירושלים והיו ממקימי שכונת רחביה, בה אני מתגורר היום. ברוב שנותיי הבוגרות הייתי איש חינוך ומומחה בתחום יחסי ישראל ויהודי התפוצות. בעבר מילאתי שורה של תפקידים בכירים ביניהם, מנכ"ל פרויקט 'מסע'. בשנים האחרונות הרציתי באוניברסיטת חיפה ובמכון שכטר בתכניות העוסקות ביהדות זמננו.
בשנת 2017 הוצאתי את ספרי על ירושלים: "שפויה בחלומה – גאות ושפל ב-50 שנות איחוד ירושלים" (הוצאת אלבטרוס).
בשנת 2022 יצא לאור ספרי השני: "כאב תהומי ועונג עילאי: פפיטה ויהודה האזרחי" (הוצאת כרמל). הספר הזה הוא ביוגרפיה זוגית על דודי הסופר יהודה האזרחי ואשתו, הפילוסופית פפיטה האזרחי. בשנת 2019 נתגלו המכתבים ששלחו פפיטה ויהודה זה לזה במהלך השנים ביחד עם ערימה של מסמכים וכך נולד הספר.
"השליחה" הוא ספרי השלישי והרומן הראשון שלי.